top of page
Writer's pictureכליל קמחי

איך זה שזוג מתחתן ואף אחד לא מגיע?


“מה זה? למה אף אחד לא בא?!"

איך זה שזוג מתחתן ואף אחד לא מגיע?"

בהיותי סטודנט התנדבתי בארגון מבורך שנקרא מברוק

ארגון של אנשים המתנדבים להפיק ולתפעל חתונות

עבור אלו שקצת מתקשים כלכלית לשלם את הוצאות החתונה.

הזוג בחתונה הזו החליט שהוא רוצה חתונה ביער. הם רצו חתונה שמחה.

חתונה שהיא לא באולם היא תמיד הליך לוגיסטי קצת יותר מורכב,

ואני שהייתי אמור להיות בסך הכל ברמן

ולדאוג שכולם ישתו כמו שצריך,

מצאתי את עצמי עושה עשרות טלפונים

כדי לארגן גנרטורים והגברה,

כי הספק שהיה אמור לעזור לנו עם זה,

הבריז בדקה ה90.

שעה לפני החתונה ועדיין אין לנו כיוון.

טלפון ועוד טלפון,

קונקשן ועוד קונקשן,

"מצאתי!!!" צעקתי בשמחה ועליתי מהר על האוטו

כדי להביא את הציוד לאירוע.

באיחור של חצי שעה, אבל אף אחד לא שם לב. הכל מוכן.

עוברת חצי שעה ועוד חצי שעה ועוד חצי שעה.

אבל… חוץ מאיתנו המתנדבים ועוד בערך 10 אנשים,

אף אחד לא מגיע.

לא הבנו מה קורה? למה אף אחד לא מגיע?

לפחות משפחה? הורים?! אחים?!

חשבנו שהם בטח בדרך, מתעכבים, בטח עוד מעט המצב ישתנה.

ועוברת לה עוד חצי שעה ועוד חצי שעה.

אבל… לא. אף אחד חדש לא מגיע.

הרב כבר קורא לכולם להכנס לחופה,

ובקושי יש מניין (ותודה לברמנים ומלצרים ששיחקו תפקיד כפול)

כשניסינו להבין והתחלנו לשאול את מעט האורחים "מה הסיפור?"

קיבלו בהתחלה תשובות מתחמקות

ואז, סיפר לנו חבר של החתן:

הזוג המאושר היה זוג של יוצאים בשאלה.

המשפחה שלהם - החרימה את החתונה

החברים שלהם - החרימו את החתונה

ההורים שלהם - החרימו את החתונה.

היינו בהלם לכמה שניות כשהבנו,

אבל מהר מאוד התעשתנו והבנו שלעשות שמח בחתונה הזו,

זה עלינו.

רק אחרי שנגמרה החתונה הבנתי איזה מחיר משלמים יוצאים בשאלה,

כמה קשה התהליך הזה, כמה זה יכול להיות בודד.

כמה אמיצה ההחלטה הזו, מלאה בחוסר וודאות

ותחושה עמוקה עמוקה של חוסר אונים.

בשעה טובה סיימתי עכשיו להעביר את הסדנא השישית

לעמותת יוצאים לשינוי

עמותה שמשמשת כבית עבור אלו שיצאו בשאלה,

עזבו את המשפחה, החברים ומצאו את עצמם לבד,

ואת כל זה הם עבורים עם חסרון משמעותי בכלים להתמודד מול העולם שבחוץ.

לרובנו יצא להתנדב לא מעט בחיים.

אבל איפשהו במהלך הדרך. פשוט 'שכחנו'.

שכחנו כמה זה מעצים אותנו.

כמה זה נותן לנו פרופורציה.

כמה זה כיף לתת.

יש לי פה לא מעט חברים משכמם ומעלה,

מורים, מרצים, יועצים שיש להם ידע וכלים שיכולים לעזור לעמותה הנפלאה הזו,

ולאנשים הנפלאים מאחוריה.

(אגב אם סתם בא לכם להתנדב בלי ללמד, גם אפשר)

אז אם קראתם את הפוסט, התחברתם, ובא לכם להכיר אנשים מדהימים

ולקיים את מצוות הנתינה (אפשר גם בתשלום סימלי 😉 )





Comments


bottom of page