top of page

למה העתיד שלנו לא הולך להיות טוב יותר?


"יום אחד אני אגשים את החלומות שלי

אני אעבור לגור במושב, אני אתגבר על הפחדים

אני אעשה צניחה חופשית, אני אגיד להיא שאני אוהב אותה

אני אצא לנוודות דיגיטלית, אני אסע לטייל ואנצל כל רגע בחיים

אני אסיים את הזוגיות הלא מאושרת, אני אתפטר מהעבודה שלא מספקת,

אבל לא עכשיו, עכשיו זה לא הזמן"

המחשבות האלו עוברות לכל אחד מאיתנו בראש, כמעט מידי יום

בעוד שבהווה אנחנו חיים חיים שלא בהכרח בחרנו,

חיים שלעיתים 'התגלגלנו אליהם'.

אבל בעתיד?

"בעתיד אני כבר לא אחיה ככה!"

האני הזה שאנחנו מדמיינים לנו בעתיד,

הוא סופרמן!

האני העתידי שלנו יתגבר על מכשולים, יאזור אומץ

יצא מאיזור הנוחות הזה שמחזיק אותנו שנים

הוא יקרע רשתות, יפריס פרסות, ויעלה גרות.

הבעייה היא?

שאני המדומיין הזה,

תמיד יהיה אנחנו

ולא רק זה, הוא תמיד יהיה אנחנו בזמן הווה.

"רק ההווה קיים"

היא מנטרה בודהיסטית

מנטרה שאומרת שלא משנה מה

תמיד החיים שנחיה יהיו בזמן הווה

לעולם שום דבר שיקרה לנו לא יקרה בזמן עתיד

וגם שום דבר שקרה לנו לא קרה בזמן עבר

רק הכאן והעכשיו קיים, וכך תמיד גם תמיד יהיה.

נסו לדמיין,

האם אי פעם יקרה לכם משהו לא כאן ועכשיו?

האם אי פעם חוויתם משהו לא בזמן הווה?

גם זכרונות העבר שלנו

תמיד נאספו בהווה.

האני המדומיין הזה שלנו? ההוא של העתיד?

תמיד ישאר מדומיין

כל התגברות על מכשול, כל יציאה מאיזור הנוחות

היא תמיד תהיה אנחנו, אנחנו של ההווה.

זה תמיד יהיה בגוף בראשון, first person,

במרחק נגיעה ועם ריח של זיעה.

האני העתידי שלנו לעולם לא יהיה טוב יותר

חזק יותר, אמיץ יותר או חכם יותר.

אלא רק האני של ההווה.

וכדי שהאני של הווה יהיה טוב יותר

אלו תמיד יהיו אנחנו,

ולא איזה אני מדומיין

שנצטרך לעשות אותם הדברים

עליהם תמיד חלמנו בזמן עבר.










Comments


bottom of page