top of page

למה הליכה זקופה תהפוך אתכם למאושרים יותר?


הלובסטרים שחיים בקרקעית הים,

הם אחד ממיני בעל החיים העתיקים ביותר ששרדו.

גם הם כמו בעלי חיים רבים,

נאלצים לחלוק טריטוריה עם בני מינם, להאבק על שליטה בה,

ולגבש סדר והיררכיה ביניהם.

רוב המאבקים בין הלובסטרים בקרעית,

בדומה למאבקים בין שאר בעלי החיים.

לא מסתיימים באלימות.

לרוב, כל צד מראה לשני שהוא מוכן 'למות בעד ארצו',

ושניהם מבינים שלא שווה להם להפסיד את החיים,

הקרב מסתיים - בנסיגה דו צדדית.

מידי פעם, המחלמה הקרה - איננה מספיקה.

הלובסטרים יוצאים לקרב אמיתי.

הם מסתערים זה על זה במהירות ובצבתות שלופות

עד שאחד הצדדים מנצח נצחון מוחץ

והשני לרוב פצוע אנושות.

מעבר לפציעה הפיזית

חוקרים מצאו שלאחר שלובסטר נוחל תבוסה בקרב

המח שלו פשוט מתפורר. ממש ככה.

ובמקומו הוא מצמיח מח חדש, כנוע יותר,

שמתאים למעמדו החדש והנחות.

מה ששונה בין המח החדש והמפסידן,

לבין המח הקודם הוא פשוט יחס שונה בין 2 כימיקלים:

סרוטונין ואוקטופמין.

כאשר למנצח יש רמות סרוטונין גבוהות יותר - ולמפסיד אוקטופמין

לאחר שלובסטר הפסיד ורמת הסרוטונין שלו ירדה

אפשר יהיה לראות את זה עליו באופן ניכר גם כלפי חוץ.

הלובסטר יהיה כפוף יותר, מכווץ, ופחדני.

סביר להניח שמעתה והלאה, הוא ינוס מכל קרב

וישאיר את השלל ללובסטר בעל רמת סרוטונין גבוהה יותר.

בדומה ללובסטרים,

גם במח של כל אחד מאיתנו ישנו מחשבון קדמוני.

המחשבון מנטר את מעמדנו המדויק בחברה באמצעות השוואה לאחרים,

ומקצה סרוטונין בהתאם.

מי שמדורג גבוה בהיררכיה - הגוף יקצה לו יותר סרוטונין.

כתוצאה מכך יהיה לו בטחון עצמי גבוה יותר,

והוא יראה כל שינוי מסביבו כהזדמנות להצלחה נוספת.

הוא יזכה למשאבים יקרים יותר,

הזדמנויות זיווג רבות יותר ומזון איכותי יותר.

לעומתו, אצל בן המעמד הנמוך,

הגוף יכנס למצב השרדותי ויקצה פחות סרוטונין.

כשרמת הסרוטונין נמוכה, האדם ימצא בתחושת איום תמידי והישרדות.

הוא יבזבז כמות אנרגיה גדולה ויקרה,

בגלל ההכרח להשאר ערני, ונכון למצב חירום.

(מישהו אמר בעיות שינה?)

בעלי רמת סרוטונין נמוכה יטו להיות חולים יותר,

מאושרים פחות ובעלי נטיה גבוה לדיכאון

כל שינוי יתפס אצלם כאיום וסכנה,

והם לא יחפצו בו.

רמת סרוטונין נמוכה אצל בני האדם

תגרום לגוף להיות כפוף ומכווץ

ולהמנעות מקשר עין ישיר.

כדי שחס וחלילה מישהו לא יפרש זאת

כקריאת תיגר למאבק שליטה.

פרט מעניין שמצאו החוקרים,

הוא שאם חושפים לובסטר שזה עתה הפסיד בקרב

באופן מלאכותי למנה גדושה של סרוטונין,

הוא נמתח, מתמלא בטחון, ומסתער שוב על מי שזה עתה הפסיד לו.

בעידן הנוכחי בקרב בני האדם,

אין כמעט הפסדים משפילים בקרבות.

אבל לכל אחד יש את ההפסד האישי שלו.

אם זו אהבה נכזבת,

כשלון בקריירה,

חרם שעבר. ועוד.

מי שלמד קצת פסיכולוגיה יודע שאנחנו מחייכים כשמשהו משמח אותנו,

אבל אותו דבר עובד גם הפוך.

חיוך מאולץ גם גורם לנו להיות שמחים יותר.

ההשפעה הדו-צדדית הזאת עובדת בדיוק גם עם סרוטונין, קשר עין והליכה זקופה.

מצד אחד, כשרמת הסרוטונין נמוכה האדם ילך בצורה שפופה יותר

אבל אם יצור בכח קשר עין, וילך זקוף באופן מכוון

רמת הסרוטונין שלו תחזור למוטב.

אז כשקונפוציוס אמר,

ש"נצחון הוא לא אי כשלון

אלא היכולת לקום וללכת זקוף גם לאחריו"

כנראה שהוא בכל זאת ידע מה הוא אומר

תומצת ותוסף בהמון מחשבה מתוך הספר '12 כללים לחיים'


Comentários


bottom of page